Nir Shitrit | ניר שטרית

Art | אמנות NESHAMA נשמה 2020
« Art | אמנות

על סוס עם כידון

  YouTube | נשמה - האלבום המלא

השיטה

במשך עשר שנים עסקתי בקסם העתיק של להיות בלתי נראה, ואחת השאלות שאני עדיין מחזיק היא – אם יש דבר כזה שנקרא מקרה

ואני עדיין גם אם הרבה פחות קורא

וכל הזמן יש לי פנטזיות של אני מורה

וכבר הרבה פחות מרגיש שאני טועה

והרבה לא מבינים איך אני פשוט שוהה

אבל אני אומר שאני נאמן לקריאה

והכל התחיל בקסם של השירה

ובין אם הייתה או לא הייתה שם בחירה

-אני עדיין כל יום מתגעגע לזירה ש

בה אתה מוצא את עצמך בזמן אחר, בה אתה רוצה רק להישאר, משם אתה לומד לא למהר ולשם החלטת שאתה תמיד חוזר

ומשם אתה מגיח אל ההופעה

ועוטה עליך דמות ויוצר לך מסיכה

שתשאיר אותך מוגן וגם חשוף איפה שאתה

אלה הם שני הצדדים של השיטה

השם הוא ניר את הנשמה אני מאיר את החכמה אני מסביר את החיים אני מוקיר ואת המוות אני מכיר, את האור אני מחזיר את הקשר אני מתיר אם לא שמעת אז תכיר בוא תשמע את התחביר, בוא תבין מה לא פתיר, בוא תראה משהו בהיר, בוא תשמע מה לא שדיר, אני אישית אחד שמזכיר את האמת לכל מי ששכח, אם חסר לך בוא תיקח בשבילי זה לא מסובך

הטוב

מתערער בקלות והולך לחנות להיזכר במשמעות של המטרה

וזאת לא טעות יש לזה סיבה, ועל המדפים שלי בבית יש פילוסופיה ותורה

אבל לא סתם תורה אלא תורת הסוד כי – אני כל הזמן צמא ומחפש עוד. להיות ראשון בחנית החוד ו- להזכיר לכולם פה מה זה באמת כבוד

ובשביל זה השיגרה שלי נראית רגילה, אני מכין את כל התנאים להשראה, ואני מכיר לעומק את הכוחות של הרע כי

אני הופך אותם להיות הכוחות של הטוב 

(קל גבר קל תן לי רק טיפת מזל, כתבתי הוק כמו סטטיק ובן-על)

מהעתיד אל ההווה

גיל עשרים-ושתים חיפה ירושלים נסעתי אל האוניברסיטה העברית מסתכל אל השמיים מהאוטובוס בלילה רואה את הירח, כותב עליו שיר וכמעט לגמרי שוכח מכל מה שרגיל בעולם אני פוסח

מלא דלתות אני פותח אבל לא תמיד אני טורח וזה לא שאני בורח אבל אני לא יוצא לעיר ו- לא מעניין אותי להכיר כי אני רק רוצה להסביר לעצמי מה זה הדבר הזה שנקרא התודעה ו- מה הפשר של להיות כזה מודע עד שפעם אחת אמרתי לעצמי "תודה" בפארק כשישבתי מול הנצח ועליתי דרך המצח אל אין-סוף ואז בסוף החלטתי להשתנות, וצללתי לתהומות, וירדתי הכי נמוך שאפשר כדי שכל החיים יהיה לי רק לעלות

למדתי אמנות לא מתאים לך לך תמות, התמסרתי לכנות לרוחניות, פרשתי לפרישות לא איכפת לי יחסי-אישות, השתדלתי להיות כמה שיותר פשוט. לא ביקשתי רשות וזאת לא היתה כהות חושים, הגעתי אל היסוד ואל מה שמכונן את הישים, שזה כל מה שיש וכל מה שהווה, ואם אי פעם תיתקל בזה תהיה תוהה ובוהה במראה איום ונורא כי מה שאתה מוצא זה שאתה אחד עם ההוויה וככה אתה חוצה אל המשימה והחידה ואז אתה נקרא חוזה, תלך רחוק ובחזרה מהעתיד אל ההווה

בא לי

שנה שלמה ראשונה ישבתי בדירה שלי מול השקיעה מרוצה

ולא היו לי רהיטים, היה לי רק מחשב וכיסא

ולא היה לסירים שלי מכסה

הייתי שומע מוסיקה ויוצא לעשות הליכות ברחוב ולחשוב, והייתי כל הזמן נשאר קרוב אל מי שפותח לי את העיניים בראש, מי שמתעורר בבוקר אל הגוף

מי שדומה אבל לא לגמרי זהה למי שמדי פעם מרגיש שהוא רדוף

מי שדומה אבל לא לגמרי זהה למי שלא שולט בעצמו לפעמים וחצוף

(מי שדומה אבל לא לגמרי זהה)

כשהמכוניות נוסעות מולי אני משפיל את המבט למטה ומסתתר

כשאני הולך בירידה ועם הגב אני מקיף את הכל וממשיך את המשחק של

להיות פלא, להיות רוח וחומר

אני חוזר הביתה איפה שיש לי אוכל

איפה שיש לי מסך טלוויזיה, לא בקטע של תוכניות טריוויה כי

זה טריוויאלי זה לא בא לי, בא לי

העצים והאלים

אני כותב את המנפיסט שלי באמנות עכשווית, כל מה שמעניין אותי זה עוד תגלית, כל מה שאני עושה זה רק מביט אל כל מה שיפה בכל תדמית

איך אתה רוצה להיות? – תחליט. טוב או רע או נצחי, או מחיק

ואם הבנת משהו אז תפסיק. תשתיק את הפלאפון שלך וגם את הפה שלך תשתיק

ואל תקשיב לכל מה שמרחיק אותך

ותהיה חשדן כלפי מה שמצחיק אותך

ואל תחשוב שהכל זה איזה שטיק, תהיה מוכן כבר לחולל את התפנית שתחליף לך את כל ההגדרות בתפריט ותוציא אותך מהסרט של אותו התסריט

תהיה מבריק! תעבור דרך החושך, אמא שלי היא סילביה, אבא שלי הוא משה

ואת שניהם אני אוהב, את השמש והירח, ואת איך שאני שוקע ואת איך שאני זורח, ולפעמים אני זורח ולפעמים אני שוכח, אבל אני אזכור להשקות את הצמח שמגדל את הפרח

כי העצים נותנים אוויר לנשום, והאלים הם שאמרו לי שאני צריך להיות ראשון

רגשות

אין לי רגשות אני רואה את החדשות אני מחזק את נשות הבעלים הנואשות שבוחשות במחשבה אם הוא אוהב ואם הוא בא היום לקרוע לה את השמלה ולזרוק אותה למיטה ולא רק לתת לה נשיקה בלחי ובקושי לשים לב שהיא גילחה את הבית-שחי ונתנה גם שם סידור וחשבה על איזה ביקור וחיכתה לאיזה בחור שיחליף לה את החיתול וילטף לה את החתול שהם קנו יחד בחו"ל כשהם שתו קפה נטול כי לא רצו להירדם מאוחר כי מחר הטיסה חזרה וחבל על השעות שינה שאחר-כך יתהפכו ביום למחרת ו- כל מה שהיא רוצה זה חלה של שבת בערב שישי וכל פעם מבט ברגע אישי וטבעת יהלום קארט מהשוק החופשי ורק לא איזה גבר פושטי שלא ברמה ולא נחשב כי כל הקטע שבעתיד הוא צריך להיות אב וכל אב היה פעם כוכב שנפל ונשבר לרסיסי משפחה ובאבק שלו לא היה קריפטונייט אלא אהבה שהתפשטה לבנים ובנות צייתנים שמשתמשים יפה מאוד במילים שלמדו טוב מההורים ומימים טובים וימים נוראים והרכיבו בסוף אישיות של שנים שהלכה איתם לאורך כל החיים וכשלא היה מה טוב ומה נעים לפחות התנחמו באיזה משהו טעים ובמשהו חמים שמזרים את הדם בכל הוורידים והופך אותם שוב לאדומים אדומים וגורם גם להם לעשות ילדים ולהתרסק לאלף אלפי רסיסים וזה מה שאומרים שקרה לאדם הראשון שהתפרק והתרסק ברגע הנכון וכל העניין הוא איסוף השברים ומרחפת מעל המים רוח אלוהים ואם אתה מספיק חכם אז תישאר תמים ואם אתה באמת רוצה להבין אז תפנים שהשותקים הם הנשמעים והטובים באמת הם המעטים ואם אתה מתאמץ מדי אתה כנראה לא מתאים

המוזר

אני לא מבין אני לא מבין אני לא מבין אנשים

ועדיין ובכל זאת אני מנסה להרשים

וחושב למה בשבילי הם כולם כאלה קשים, ומה לעזאזל הם כולם מרגישים, ולמה בעיני הם כולם סוג של פושעים, ומהאני חושב שהם כולם דורשים, וכן אני משחק עם נחשים

כולם חורשים את השדה כדי שיהיה מה לאכול אני פורש משם אני הולך אני כבר לא יכול לסבול, גם היום כמו אתמול, אותו הדבר כמו עוד גרגיר חול בתוך הכל. נופל מלמעלה למטה בשעון, סוג של שיגרה של דיכאון, אחד מההמון, עד היום ההוא שהתברר לי שאני הולך אחרי הגאון

אני הולך אחרי המוזר, יש מי שהלך אבל אף פעם לא חזר, כל מה שנראה לך זר הוא בשבילי הכי מוכר, ומה שאצלך שבור אצלי הוא מחובר

אני חתול אתה עכבר. מי שאתה שכחת הוא מי שאצלי קודם כל מוכתר, ומה שאצלך לא ברור אצלי מוגדר, ומה שלך אסור – לי מותר

וכשאתה תלך אני נשאר, וכשאצלי חם לך קר, אני חי היום אתה אולי מחר, אני טועם מתוק – לך מר. אתה גלוי – אני גם נסתר, אצלי יש חופש אצלך בטח משטר

המעיין האמתי הוא אצלך מדבר! בוא תיזכר בקווי המתאר

על סוס עם כידון

יש לי פה את שון עם הקלשון ואני לא הולך לישון

אתה מפריע לי בדרך אני זורק אותך לקישון

אחד מארבעת הנחלים בבראשית הוא פישון

האחרים הם החידקל הפרת והגיחון

גדול בתורה הייתי מקובל בתיכון

לא הייתי צריך לקנות סנדוויצ'ים מהמזנון

הייתי מקבל אוכל מהבית

הגעתי מהגלגול הקודם כבר עם סגנון

בבינה וחכמה אני מרחיב את האישון

רץ הרבה לפני שמכריזים אתה- היכון

לא מבזבז את הזמן שלי על העיתון

פלאפון על שקט אז לא איכפת לי מה הרינגטון

יש סצינת ראפ טובה בראשון

עוד אף פעם לא כתבתי לעצמי פזמון

הכי שונא שעושים לי חידון

מסתובב בשכונה שלי על סוס עם כידון

עשן

עולה בעשן בעולם שנה נפש

וכבר לא מוכן לשמוע רפש

לא מאלה שמדברים נמוך

מאלה שמסדרים את כל מה שהפוך

הנשמה שלי היא להבת אש

וכל מה שרדוד אני נוטש

אבל אם מישהו פצוע אני בא כמו חובש

פותח נ' שערי בינה והאות האחרונה בשם שלי היא ריש

נהיה עצמי כשאני שולח לאחותי הודעה אינטימית בוואטסאפ

מרחף על הגל של האמת של

התודעה שנמתחת

בין עצמיות אחת לאחרת

חכמה מהשמיים היא נושרת

כמו מן רק למי שמוכן מי שמתוזמן עם הזמן ומזומן

לקבל את השפע ולכוון את הנהר

להפוך את המים לעצים וחיות בר

האמת

אני השופט דיין האמת החי המת בבוא העת הכותב בעט, המקבל עונש כרת הלא-ממהר המאט את הקצב, האוהב את המילה העברית תוגה שהיא עצב

הלא-אוכל המלא-הריק הפורש לנידחות הגיבור השותק הזוכר הצודק החוקר הבודק השלם התם המתבונן החכם הקר החם החושב בקטן הלא-מודע בעל החותם, שכחתי כל מה שצריך לדעת אני ברייה חדשה ונשמה זורחת

נקודת אור שאני משקף במראות שהן גבול לרוחות טהורות וחולות שנושבות בין קירות האובסקורה בסתרי תעלומה של חומר וצורה וחלק חושבים אני בחור חלק בחורה ורוב הזמן אני בחור טוב לא בחור רע

תוצרת ישראל השם של יעקב אחרי שהתגבר על המלאך ויצא בירך והבין שהוא גם עולה וגם חוזר, ו- בקול שלו אבל כשהוא עם הידיים של אח שלו אבא שלו בוחר

אני צח ואדום כמו הדוד של הכלה אני כותב זרם תודעה בעצמאות על מגילה כמו ביטניק, או נביא, אני מרוכז במה שאני מביא אני עוד הייתי כשהיה טלפון קווי ו- מחשבות מופיעות באסוציאציות חופשיות ומוסרות ככה סוד באופן טבעי

הקדשתי לכל אחד מההורים שלי סרט לא יכולתי לעשות את זה אחרת לא מזיז לי שהאמנות שלי לא מוכרת התודעה שלי בוערת

הנשמה שלי חוזרת בקרוב למקומה ועד אז היא באה לעשות כאן משימה

על איכות היצירה שלי לא מתפשרת ומולי היצירה שלך נופלת מעצמה אם בכלל היא יכולה לקרוא ככה לעצמה, כי

יש חיקוי ואני מכין את השיקוי כל יום מחדש בשבילהריפוי וגם בגלל הפיתוי ש- אפשר לתת לרוח ביטוי וסיכוי להופיע בעולם הזה

מלכות

בוא וראה אומרים תבוא תכיר את מה יש לראות, מה שאני אסביר לך פה זה משהו שאתה צריך להיות

עשר הן המידות ואתה תבחין בקפידות אבל בסוף אחת אחת אתה תחבר באחידות

כתר הוא ראשון הוא מכונה כינוי של אין,הוא אינו נתפס אז אל תנסה להבין אותו בינתיים, שתיים הן אחר כך שתי ספירות של יש, חכמה ימין בינה משמאל ומתחתן שש ספירות, חסד עד יסוד, התחלת להבין כבר שאני מגלה לך פה סוד, אולי אתה כבר מרגיש שאתה רוצה לדעת עוד, תדע שיש לך דרך ארוכה מאוד לצעוד - בוא תתחיל ללמוד את הצעדים שלך ואת המרחק, האמת שהאמת לא רחוקה וההבדל דק, בהתחלה תשתוק תהיה משותק ומרותק ואל תשכח את השלמות של מה שמחולק

כתר הוא אינו אז הוא אינו והוא הפסד, מתחת יש חכמה ומתחתיה חסד, מולו מצד שמאל יש גבורה שהיא דין, חסד וגבורה הם מולידים תפארת רחמים. הבריאה הייתה בשבעה ימים, אנחנו בשביעי שזו השבת של אלוהים, וזה למה הוא לא פה והוא לא נקרא נמצא, פעם כשהייתי בבית-ספר התפללתי שיתן לי כוח לנצח במכות בהפסקה

מוכן לעבור לשלב הבא, להשיל את העור וללבוש חליפה חדשה, חילוף צורה תמורה ברורה עץ הדעת טוב ורע הולך רחוק ובחזרה

רחמים שהם תפארת יש לצידם נצח והוד, ובדיוק מתחתם - היסוד, שהוא באמצע כמו תפארת  כמו אין

ייחוד של נוכחות, וכל מה שנשאר לאחר כל אלה היא מלכות

Using Format